מה ההבדל בין סתימה עמוקה לטיפול שורש?
מהו הטיפול המומלץ?

יש לכם חור, ריקבון או שבר בשן, יתכן שרופא השיניים ימליץ על טיפול שורש או על סתימה. בעוד ששני ההליכים הללו הם שכיחים ומשמשים לטיפול בבעיות שיניים דומות, עדיין סתימה וטיפול השורש הם הליכים שונים מאוד האחד מהשני.

סתימה עמוקה או טיפול שורש איך מחליטים?

סתימה בשן – תתבצע במקרים כמו: חור קטן או עששת קלה בשן, שלא מגיעים לעיסת השן; או סדק בשן שלא פגע בשורש השן.

אם זה המקרה שלכם, אז גם אם כאב עז הביא אתכם לרופא שיניים חירום – ניתן יהיה להציל את השן באמצעות סתימה ולא יהיה צורך בטיפול שורש.

במהלך הטיפול ינקה רופא השיניים כל זיהום וריקבון, ימלא את החלל בשן בשרף מרוכב בגוון השן וסתימה זו תשמור על השן ותמנע החמרה בהמשך.

טיפול שורש – יידרש במקרה שהשן עם עששת וריקבון חמור שהגיעו לעיסת השן וגרמו לזיהומה. הזנחת הטיפול בחור או בסדק בשן, עלולה לגרום לעתים קרובות לזיהומים חמורים המצריכים טיפול שורש.

טיפול שורש מאפשר לרופא השיניים להציל את השן מעקירה. הוא מסיר את העיסה הפגועה והמזוהמת, ולאחר הניקוי מניח על השן כתר חרסינה או כתר זרקוניה, כדי להחזיר לשן את תפקודה המלא.

חשוב להבין שחור וסדק בשן שאינם מטופלים, כמו גם מחלות חניכיים שלא מטופלות – הם המצבים השכיחים שבגינם אנשים מאבדים שיניים.

מהן הסיבות לביצוע סתימה בשן?

מספר תסמינים יכולים להעיד שהשן שלכם זקוקה כנראה לסתימה, או לסתימה עמוקה, במצבים חמורים יותר.

  • כאב פועם או חד בשן.
  • שן כואבת בעת הלעיסה או הנשיכה.
  • אפשר להבחין בנקודה כהה או בחור שנוצר בשן.
  • השן רגישה בעת חשיפה לטמפרטורות חמות או קרות, ולמזונות מתוקים, דביקים וחמצמצים.
  • האוכל נתקע בין שתי שיניים ספציפיות, בכול פעם שאוכלים.
  • בעת השימוש בחוט דנטלי, השן הפגועה גורמת לקריעת החוט.
  • סתימה ישנה שאבדה, נשברה או נסדקה.
  • מקרה של שן שבורה.

מהן הסיבות לטיפול שורש?

בדרך כלל, ריקבון חמור בשן, שן סדוקה או שן שבורה באופן רציני – הם המקרים המצריכים טיפול שורש. 

שימו לב, אם אתם רוצים שרופא השיניים ישמור על השן הטבעית שלכם באמצעות טיפול שורש, קחו בחשבון שהתזמון הוא קריטי. לכן, קבעו תור במרפאת השיניים ברגע שאתם מבחינים באחד התסמינים הבאים:

  • כאבים קשים מנשוא בשן, במיוחד בעת לעיסה או נשיכה.
  • אפשר להבחין בבליטה קטנה דמוית פצעון על קו החניכיים, ליד השן הכואבת.
  • השן כואבת מאוד והמראה שלה כהה או דהוי.
  • החניכיים באזור השן הכואבת הן רכות ונפוחות.
  • השן הכואבת רגישה כאשר היא נחשפת לחום או לקור.

לפעמים רופא השיניים קובע שיש צורך לבצע סתימה או טיפול שורש גם אם השן לא כואבת לכם. כלומר, אם הבדיקה אצל רופא השיניים הסתיימה בהמלצה על סתימה או על טיפול שורש, אל תתחמקו מהטיפול. הניחו לרופא לקדם את תכנית הטיפול האישית שלכם, גם אם אתם לא חווים שום תסמינים ושום כאבים.

האם כל טיפול שורש מחייב כתר?

לרוב, כשמדובר בטיפול שורש בחלק האחורי של הפה, יהיה צורך בכתר. השיניים האחוריות, הטוחנות, נושאות את עומס הנשך הרב ביותר בפה ובדרך כלל הן זקוקות לתמיכה נוספת, בדמות כתר, בהשוואה לשיניים האחרות. (ולא, ציפוי שיניים של חזית השן, הוא לא ההליך שיוכל לחזק את מבנה השן מכול צדיה, כפי שמציע הכתר)

שיניים בקדמת הפה מעורבות יותר ב׳קריעת׳ המזון מאשר בלעיסתו, כך שלאחר טיפול שורש, הן בדרך כלל יכולות להסתדר גם ללא כתר.

קיימים מספר גורמים נוספים שקובעים אם השן תהיה זקוקה לכתר דנטלי לאחר טיפול שורש כמו:

  • בריאות הפה של המטופל – חומרת השבר או הריקבון אשר הובילו מלכתחילה לטיפול שורש, היא שיקול משמעותי אם יהיה צורך בכתר או לא. אם הסדק או הריקבון הם מינוריים ורק על פני השטח, ניתן לפעמים למלא את החלל בשרף במקום להציב כתר שיניים מלא. גם כאשר מצבו הבריאותי של הפה הוא טוב, והשיניים משני צדי השן הפגועה הן בעלות מבנה בריא, לא תמיד יהיה צורך בכתר.
  • ברוקסיזם - bruxism (חריקת שיניים) – מי שחורק שיניים יזדקק כנראה לכתר שיניים בעקבות טיפול שורש. כיוון שטיפול שורש מחליש את השן, הלחץ שמופעל על השן המטופלת בזמן חריקת השיניים יהיה רב ועצום ועלול להזיק. אם ברוקסיזם מסוגל להחליש שיניים בריאות, תארו לעצמכם מה הוא יעשה לשן חלולה שעברה טיפול שורש.
  • שן שניזוקה בעבר – שן שנגרם לה נזק בעבר, וכעת עברה טיפול שורש, תהיה רגישה במיוחד לשבירה. כתר יוכל לסייע למנוע את התפוררותה של שן שהשלמות המבנית שלה מוטלת בספק.

מהן ההנחיות לאחר טיפול שורש?

ההנחיות לאחר טיפול שורש נועדו לסייע לכם לקדם החלמה מהירה ומלאה:

  • הימנעו מאכילה מספר שעות עד שהקהות בפה כתוצאה מההרדמה, תפוג. כך תוכלו גם להימנע מנשיכה בטעות של הלחי או הלשון.
  • עד להסרת התפרים, חשוב לצרוך תזונה רכה בלבד. אפשר לאכול פירה, יוגורט, ביצים, פסטה וכו׳. הימנעו ממאכלים קשים או חמים שעלולים לפגוע בשן שטופלה. במידת האפשר, הימנעו משתייה חמה ומאכילת מרק במשך 24 השעות הראשונות. בנוסף, אין לשתות דרך קש.
  • החל מיום לאחר הניתוח שטפו את הפה במי מלח פושרים וחזרו על הליך זה 4 או 5 פעמים ביום למשך שבועיים. אפשר גם להשתמש במי שטיפת פה לפי המלצת הרופא. בכול מקרה יש לשטוף את הפה בעדינות רבה.
  • הימנעו מפעילות גופנית מאומצת מספר ימים לאחר הטיפול.
  • הימנעו מעישון ואלכוהול במשך 3 ימים לאחר הניתוח, כי הם מעכבים את הריפוי.
  • כדי להפחית את הנפיחות, הניחו שקית קרח על אזור הטיפול, בהפרשים של 15 דקות, למשך שארית היום.
  • לפעמים אתם עשויים להבחין בשינוי צבע בעקבות הניתוח, אבל הוא יעלם בהדרגה. אם יש נפיחות, היא תגיע לשיאה ביום הרביעי.
  • במהלך היום הראשון לניתוח ניתן לצפות לדימום קל. במקרה של דימום מוגזם, הניחו שקית תה לחה בפה באזור הניתוח, ולחצו בחוזקה על צדו החיצוני של הלחי למשך חצי שעה. בנוסף, שמרו על ראש מורם. אם הדימום נמשך, התקשרו למרפאת השיניים.
  • אל תרימו את השפה כדי להתבונן בשן שטופלה, כדי שהתפרים לא יקרעו בטעות וההחלמה תעוכב.
  • כשבעה ימים לאחר הניתוח יהיה עליכם לחזור למרפאת השיניים לבדיקה שנקבעה מראש.

האם יש לצפות לכאבי שיניים אחרי טיפול שורש?

  • בימים הראשונים שלאחר הטיפול, השן תהיה רגישה, במיוחד אם לפני הטיפול סבלתם מכאבים או מזיהומים. תוכלו להקל על אי הנוחות בעזרת משככי כאבים ללא מרשם.
  • אם לאחר טיפול שורש אתם חווים כאב או לחץ עזים במיוחד, צרו קשר עם רופא השיניים.

האם מומלץ לבצע טיפול שורש בהיריון?

יש כמה שיקולים בריאותיים שאישה בהיריון צריכה לשקול בכול הנוגע לטיפול שורש:

  • צילומי רנטגן – הרופא צריך לבצע צילומי רנטגן כדי לבדוק את מצב השורש והשן. נכון שצילומי רנטגן עלולים להזיק לעובר באופן כללי, אבל צילומי רנטגן דנטליים הם בטוחים יותר, כי הם לא נעשים בקרבת הבטן.
  • הטיפול עצמו – במהלך טיפול השורש אישה בהיריון עלולה להרגיש חרדה ומתח שעלולים להשפיע על העובר.
  • תרופות – מלבד הרדמה מקומית, יש מקרים שבהם רופא השיניים רושם אנטיביוטיקה, אבל מצבים אלה הם נדירים. למרבה המזל יש היום תרופות חדשות שהוכחו כבטוחות לנשים הרות.

סיכונים בקבלת טיפול שורש בזמן ההיריון:

  • אם הרופא קבע שאת סובלת ממקרה חמור של זיהום בשיניים והמליץ על טיפול שורש, אל תדחי את הטיפול. הדחייה עלולה לגרום לסיכון גדול יותר לך ולתינוק.
  • אם את בשליש הראשון להיריון, הרופא לא יבצע טיפול שורש כי העובר רגיש מאוד בתקופה זו. אבל הוא יכול לפתוח את השורש ולנקז את הזיהום.
  • אם את בשליש השני, ניתן לבצע הליך של טיפול שורש, במידת הצורך, ללא סיכון לעובר.
  • אם את בשליש השלישי, והזיהום אינו חמור, עדיף לדחות את טיפול השורש עד לאחר הלידה.

לבסוף, קחו בחשבון כי טיפול שיניים בזמן קורונה דורש התנהגות שונה מהרגיל (לרבות, חבישת מסיכה, שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על היגיינת הידיים), הן מצד המטופלים והן מצדו של צוות המרפאה. לכן, הקפידו לפעול בהתאם להוראות המרפאה שלכם ובכך לנסות ולהבטיח את הבריאות של כול המעורבים.


אולי יעניין אותך גם: